לוגו רשימו
אודותינו מסע בשביל הלב כל אחד הוא יהלום הרבי מקרן הרחוב
 
 
 
לרגל ההוצאה
נמכר הספר במחיר 75 ₪
59 ₪ בלבד
או צרו קשר
info@reshimu.com
073-7258118
 
 
 

הרבי מקרן הרחוב: הביקורות מהללות

יואב שורק, מוסף "שבת", מקור ראשון, א' בטבת תש"ע, בדילוגים

חמש עשרה שנה חלפו מאז פטירתו הפתאומית של ר' שלמה קרליבך. במבט ראשון נראה שאין מה לחדש: ניגוניו ותורותיו נעשו בשנים האחרונות מדוברים מאד, ועשרות כותרים של ספרים ושל תקליטורים סובבים סביב דמותו הייחודית; כמו אחרים, גם קרליבך זוכה אחרי מותו לעדנה המביישת את ההערצה לה זכה בחייו.
אך למרות הריבוי העצום בהפצת דיבוריו וניגוניו, האיש עצמו לא זכה כמעט לתיאור ביוגרפי של ממש בעברית – למעט ספר יחיד שיצא לאור לפני יותר מעשור, ולא ניתן להשיג.
כמי שאינו נוהה בקלות אחרי הרומנטיקה המתובלת ביידיש של ז'אנר הסיפורים המסופרים בשמו, לא ציפיתי לגלות אמת גדולה וחדשה כשהגיע אלי "הרבי מקרן הרחוב", תרגום מאוחר לעברית של ספרה של תלמידתו יוטא הלברשטאם מנדלבאום שנכתב אחרי מותו, Holy Brother. טעיתי. הספר חשף בפניי דמות ושיטה המביאים את הקורא לא רק להתפעל אלא גם להיטלטל, ולבחון מחדש כמה אמיתות ביחס לחיים, ליחסים בינאישיים ולחובתו של אדם בעולמו.
בניגוד לספרים המביאים משמו סיפורים ותורות, "הרבי מקרן הרחוב" הוא אוסף סיפורים אודות ר' שלמה קרליבך. הספר בהחלט עונה לקריטריונים של הז'אנר של סיפורי הצדיקים, אבל חורג מהמקובל בז'אנר בשניים: ראשית, מן הספר נחשפת בצורה שיטתית השליחות שנטל שלמה על עצמו. אין זה צדיק 'רגיל', שעושה בדרך עמוקה ומרשימה יותר את מה שכולנו מצווים עליו, אלא אדם המחוייב למשימת חיים הייחודית לו ולזמנו, וכל ה'צדקויות', ואפילו ה'מופתים', המופיעים בספר, סובבים סביב משימה זו ומעמיקים את הבנת הקורא באשר למהותה ולהשלכותיה מרחיקות הלכת. ההתעלות השנייה של הספר מז'אנר סיפורי הצדיקים המצוי, הוא שניכר בספר שהכל אמת. אין בספר הפרזות: הוא מתאר את הפרוזאי כמו גם את הפלאי, והכל מובא מפיהם של בעלי השמועה.
האיש בבוטקה
המאמר שפרסמה רות יאיר-נוסבאום כאן, ולפני כן ב'ארץ אחרת', שרטט את התיאולוגיה של הרב קרליבך, והדגיש את גישתו הייחודית לפיה בעולם שאחרי השואה, ואולי בכלל בעולם הנתון בחווית ניכור וחילון קיומיים, יש להתייחס לכל אדם כקדוש. לראות כל אדם כעולם מלא, שניתן וצריך להאיר אותו באור ה', ואת החברה כצבר גלקטי של כוכבים מאירים ומזהירים. המאמר הסביר זאת, אך הספר ממחיש זאת ומבהיר עד כמה רחוק ועמוק ניתן ללכת לאור התפיסה הזו. סיפור אחר סיפור נחשפים עוד ועוד פנים בעבודת הקודש המופלאה הזו, שמעמידה את ר' שלמה בקטגוריה המזכירה את ראשוני החסידות, שחידשו עבודת ה' חדשה, מסרו את נפשם עבורה וזכו בה לסיעתא דשמיא ולעתים לרוח הקודש.
סיפור אחד, פשוט מאד, מספר כיצד בנסיעה בכביש מהיר שקע ר' שלמה בגמרא שלו, אך בכל עת שהתקרבו לעמדת תשלום של אגרה, בה יש בוטקה ובתוכו אדם, ננער הרב מתלמודו כך שכשחלפו מול פני האדם יכל לדבר עמו ולהאיר לו פנים. סיפור אחד מספר כיצד נכנס ר' שלמה לשיחה עם תלמיד בבית קפה קטן, בו הוגש להם קפה ועוגה על ידי בעלת-הבית, אשה זעופה ומכוערת ששידרה אנרגיה שלילית של ממש. למרות תחושת ההקלה שחש התלמיד כשהתרחקה המגישה מהשולחן, ר' שלמה דווקא קרא לה, והחל לחקור אותה על העוגה שהכינה. תגובתה הראשונית היתה כמי שרק ממתינה להשיב מנה אחת אפיים לכל הערת ביקורת, אבל שלמה דווקא שיבח את העוגה, ריכך את האשה ובהמשך החל להפליג ולנתח את כל מעלותיה של העוגה המופלאה, כשהוא גורם לבת שיחו לפוגג את כל כעסה ולזכות להכרה בערכה של עבודתה. בן שיחו, שהתבונן משועשע ומרותק כיצד רבו מתפלפל בדרך יצירתית כל כך על אודות סגולותיה של עוגה פשוטה, נדהם לגלות בסוף השיחה כיצד הפכה בעלת הבית ממכוערת ליפה, פשוטו כמשמעו.
הסיפור הפרוזאי הראשון, כמו גם הסיפור המלבב האחרון, משותפים בתימת היסוד שלהם: כאשר ראה ר' שלמה אדם, הוא הרגיש חובה להתייחס אליו. אין זה משנה מה תכנן לעשות, ומה היא הסיבה שבגללה נתקל באדם הזקוק להארת הפנים – ר' שלמה ראה במי שנקרה על דרכו את המשימה. אמרתו של לוינס שפני הזולת הם פני הא-ל, קיבלו אצל ר' שלמה משמעות אנושית חמה ועמוקה; 'אתה קדוש שבקדושים', היה רגיל לומר לכל מי שפגש, בכנות, ויהיה זה תלמיד חכם או דר-רחוב. מסכת הסיפורים מפתיעה כל פעם מחדש, כאשר מגלים עד היכן מגיעות ההשלכות של תפיסת חיים זאת. הספר מציין לא פעם את הספונטניות, את 'תפיסת הרגע' שנתייחד בה ר' שלמה, אבל אי אפשר להשתחרר מהרושם שבניגוד לחזות הבוהמיינית, בולטת בר' שלמה דווקא העקביות השיטתית בה דבק במשימת חייו, על אף כל המחירים.
וחשוב להעיר כאן הערה ספרותית: סיפור העוגה שלעיל מובא בספר בתיאור מפורט וחי הרבה יותר, כמו כל הסיפורים בקובץ, היוצאים מן הלב ונכנסים אל הלב, בחום שאין בו דביקות יתירה. לא ציטטתי כאן כדי להשאיר לקוראים את התענוג. וכמובן, העוגה בספר אינה אלא עוגה אלא 'מאפין' – שהרי הספר הוא, למרות התרגום העברי, ספר שחי את המציאות האמריקנית – שהיא כמובן הרקע הנכון והאמיתי לפעלו ולחייו של הצדיק. 
רוח הקודש
אומר חייו של ר' שלמה היתרגמו לאורח חיים של מסירות גמורה. כשנפטר, היו צריכים חבירו לערוך מגבית על מנת לממן את הלוויה, כי האיש, שהרוויח לא פעם סכומים גבוהים כאמן מבוקש, היה פשוט חסר כל. ממש כך. פרק ארוך המוקדש למעשי הצדקה המופלאים שלו מראה דמות של אדם שידע לבקש תשלום עבור הופעותיו, אך היה מפזר את כספו לצדקה בדרך של נדיבות טוטאלית.
התוצאה היתה דור שלם של יהודים שהתקרבו לתורה, התורה לה היה מסור ר' שלמה בכל רמ"ח ושס"ה שלו – וזאת לפני שנדבר על הניגונים ועל התורות שהפיץ. מסירותו של ר' שלמה למשימתו היתה כה גבוהה, עד שלא התפלאתי לקרוא את הסיפור המדהים הבא: ביום כיפור אחד, בעודו עובר לפני התיבה בבית הכנסת שלו בניו יורק - משימה קדושה שהיה מרוכז בה מאד - עזב ר' שלמה את הדוכן, לתדהמת המתפללים, כשהוא מבקש ממישהו להחליפו. ר' שלמה יצא החוצה אל המדרכה הניו יורקית, התבונן ימינה ושמאלה כמי שמחפש מישהו ואז פנה אל אשה צעירה שמיהרה לדרכה ברחוב, תיקה על כתפה. "גוט יום טוב!" הרעים עליה ר' שלמה בקולו הלבבי, ושאל אותה היכן היא מתפללת. הצעירה, שכלל לא הבינה כיצד ר' שלמה ידע שהיא יהודייה, סיפרה כי למרות שהיא חסרת זיקה ליהדות, החליטה השנה ללכת לבית כנסת מתוך חיפוש רוחני – אך כרגע היא חוזרת לביתה אחרי ש'טעמה' ארבעה בתי כנסת שלא מצאה בהם את מקומה. הסוף, כמובן, הוא שהיא נכנסה לבית הכנסת של קרליבך ובהמשך אימצה אורח חיים יהודי מלא.
אני מאמין לסיפורים הללו, ראשית כיוון שאין סיבה שלא להאמין לעדות אמינה (למעט הצורך שלנו בהסבר רציונלי לכל דבר), אך גם מכיוון שאותה 'רוח הקודש' חלה על ר' שלמה באותו תחום עליו מסר את נפשו – קירוב הבריות לתורה. מי שאינו מטריאליסט יכול להבין שגם בלי התערבות 'חיצונית' של השגחה עליונה, עשוי אדם להגיע לדרגה בה הוא חש את מה שאחרים אינם חשים, וקולט תדרים שאחרים אינם קולטים. הסיפור הזה מזכיר את הסיפורים הרבים על בן דורו, הרבי מלובאביטש, ששלח שליחים ברגע הנכון ובזמן הנכון כדי להניא יהודי מקצה העולם, אותו כמובן לא הכיר, מהתבוללות או שמד.
חסידות של פעם
סוף דבר: "הרבי מקרן הרחוב" הוא לא רק מאסף מרשים, ערוך וכתוב היטב, אלא גם אמירה חשובה לדורנו. מי שגדל על סיפורי צדיקים בהם יש שלג ופריץ ועגלה, ירגיש צמרמורת של ניעור שיגלה פתאום דמות שעליה מספרים את אותם סיפורים – כאן בעולם שלנו, המודרני והמערבי. על אף שהספר מתאר דמות חד-פעמית אותה לא ניתן לחקות, הוא בכל זאת מגלה לנו שהאופציה הזאת קיימת, לא בשמיים ולא מעבר לים. ומלבד הגילוי המרעיש הזה, היא מגלה לנו שכדאי ונכון להסתכל על כל אדם כאל יהלום, כאל הדבר הקדוש ביותר שיש.

 

יהודה גזבר, שבועון "עולם קטן", פרשת תולדות תש"ע

אז נכון, עוד לפני שיצא "הרבי מקרן הרחוב" לאור קראתם את הסיפור שהתפרסם מתוכו בעולם קטן לפני שבועיים. חלקכם התרגש וחלקכם הקריא אותו בקול או סיפר את התקציר שלו לכל העולם. אבל למרות זאת אני רוצה לומר: זה ספר נפלא, נקודה. לפני הכל, לפני שאני אפילו מתחיל את ההמלצה, זה פשוט ספר נהדר. הוא גרם לי לצחוק, לבכות, להצטמרר ולהתרגש וכל זה משלושה עמודים. הוא מלא באהבה לכולם, בטוב, ביופי, באמונה שכל בני האדם הם אנשים שמלאים ביופי ואנחנו רק צריכים להוציא את זה החוצה. ויותר מכל, הוא מצליח להעביר בצורה מדהימה את הדמות המופלאה של הרב קרליבך, שיום פטירתו חל בשבוע שעבר.

בסופרת, ששם המשפחה שלה ארוך מדי בשביל לחזור עליו כל פעם מחדש, נתקלתי לראשונה בספר הצהוב, הקטן והחמוד "נסים קטנים", בבית של דודים שלי. כבר אז נשביתי בקסמו. לא ידעתי מי הסופרת, לא מצאתי ספרים נוספים שלה בסִפריה, ויכול להיות שהיה גם איזה אובר טוּב בספר ההוא. כך או כך, הספר הזה, על הרב קרליבך, פשוט אוגד בתוכו עשרות (אם לא מאות) סיפורים קצרים על הרב קרליבך. דברים שמעולם לא תיארתי לעצמי שאפשר לומר על מישהו בעולם. מישהו שבאמת אוהב את הכל, את כל האנשים ואת כל היצורים בעולם, ולא אכפת לו אם הם יהודים, בודהיסטים, אפריקאים. אדם שהוא פשוט אדם טוב, עם כל המשמעות שיכולה להיות למילה הזאת, 'טוב'.

אז מה יש בסיפורים האלה? דברים שנראה כאילו הוא עשה כל יום, כל היום. החזיר אנשים בתשובה, קנה כרטיסים לטיסה לישראל, חילק את כל הכסף שהיה לו ביד לצדקה, חיבק את כל מי שהיה מסביבו, גם את השונאים שלו, גם אנשים שאיימו לרצוח אותו. לא רדף כבוד, לא רדף פרסום, עשה הכל לשם שמים. ואולי הדבר הכי מתמצת יכול להיות רק משפט שאמר עליו הרבי מאמשינוב כששאלו אותו למה הוא מקרב את הרב קרליבך. "הזכויות של שלמה קרליבך", הוא אמר לחסיד, "לא רק רבות מהזכויות שיש לי, אלא אפילו מהזכויות שאתם חושבים שיש לי". ואולי זה ממצה הכל.

אז למה אני ממליץ עליו? כי הוא יהפוך אתכם לטובים יותר. אולי זה הסממן הכי טוב שיש לספר טוב.
למי הוא מומלץ? לכולם. כמתנה לאדם שאתם הכי אוהבים, כתרומה לסניף הקרוב, אפילו לעידוד בשעות קשות.
נקודת תורפה: הספר בפרקים לא תמיד עקבי, ולפעמים עודף של תארי הפועל דוחק את עצמתו של הסיפור הצידה.
משהו לקחת הלאה: שהעולם טוב. באמת.

 

יונית פרידלר, ירחון "הלל", שבט תש"ע

"אני הרבי של הרחוב" נהג ר' שלמה לומר על עצמו. "ישנם הרבה רבני קהילות, הרבה ראשי ישיבות. אבל צריך גם שמישהו יהיה הרב של כל היידאלאך המתוקים, שמסתובבים בחוץ ברחובות". 

ספר זה, שראה אור לפני יותר מעשור ומתורגם כעת לעברית, מאגד בתוכו סיפורים נדירים ומופתיים על ר' שלמה, אשר מתפרסמים כאן לראשונה ושופכים אור על צדדים פחות מוכרים של ר' קרליבך. הדמות הצבעונית האהובה, של זמר ומלחין בחסד עליון מתגלה כאן כצדיק נסתר, אשר נגע בכל אדם שפגש וחשף את היהלום שגלום בתוכו. 

הספר פותח ברקע על ילדותו וגדלותו בתורה של ר' שלמה. הבית בו התוודע למידת החסד ואהבת האדם וממנו צמח להיות מי שהיה וממשיך בתיאור הבחור הנחשב ביותר בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, בן טיפוחיו של גדול הדור, הרב אהרון קוטלר, אשר הכתיר אותו בתואר "עילוי".

ציון דרך חשוב בתולדותיו הוא עזיבת הישיבה לטובת ישיבת חב"ד שבקראון הייטס, כדי לגדל עוד נשמות יהודיות ולהשיב עוד כמה יהודים תועים ומבולבלים ליהדותם. מכאן ממשיך הספר ומתאר את פועלו של ר' שלמה בקצווי תבל. 

ספר זה ממחיש שוב כיצד הפגוע והנופל, הכואב והמחפש-כולם מצאו את דרכם אל דלתו של ר' שלמה ולכן לא פלא כי רבים מהסיפורים מסופרים בעילום שם, גם כיום לאחר שגיבוריהם כבר חזרו לחיק היהדות וחלקם אף משמשים ברבנות בעצמם. 

המחברת מציינת כי הספר נועד לשמש כקלידוסקופ ובו רסיסים, היבטים, ניצוצות, הצצות ותמונות של רגע. סיפור אחד ותמונה אחת כזאת מיוחדים מאוד בעיניי. 

בשנות ילדותו של ר' שלמה, הוא ואחיו התאום הושארו בבית ולמדו באופן פרטי מתלמידי חכמים ומורים ואילו אחותם נשלחה לגימנסיה המקומית, במרחק שעת הליכה. ההורים סירבו לתת לה אופניים לרכוב עליהם לבית הספר אך כאשר שחה לשלמה בן העשר בחשאי את מצוקתה בשל ההליכה הרגלית הקשה הציע שלמה מיד: "קחי את האופניים שלי!, את יכולה לקחת אותם...בשמחה!...את צריכה את האופניים יותר ממני". וכך במשך ארבע שנים, בכל יום, עם סיום הלימודים בגמנסיה, בשעה שלוש וחצי נפגש שלמה עם אחותו בפינת הרחוב בסמוך לבית, לקח את האופניים והעמיד פנים כאילו רכב עליהם כל העת. לא עצרו אותו גשם, שלג או טמפרטורות שמתחת לאפס. במשך ארבע שנים עמד שלמה הילד בפינת הרחובות בשעה מדוייקת (למרות שהיה נתון להשגחה מלאה בבית) והמתין לאחותו, עד שהגיעה לגיל 18 וסיימה את הגימנסיה. יתרה מכך, הוא גרם לזה להיראות כאילו זה הדבר הטבעי ביותר עבור ילד בן עשר. לא קשה לדמיין את התמונה של ילד בן עשר עומד בקרן הרחוב וממתין לאחותו בגשם ובשלג, כדי לקחת ממנה את אופניו בהן לא השתמש כל היום. זה הילד מקרן הרחוב שגדל והיה לרבי מקרן הרחוב. בשביל ר' שלמה זה היה דבר של מה בכך, כבר מילדות. 

מסופר בספר על "תהלוכת השבת", שהתפתחה באופן ספונטני כאשר ר' שלמה וחבריו נתקעו אי שם לפני כניסת השבת, ירדו מהרכבים והמשיכו בצעדה רגלית עד ליעדם. הצעדה הגיעה לאוזניו של כתב רדיו שהתפעל, ואנשים רבים הגיעו במיוחד כדי לצפות במחזה ואף להצטרף לצעדה, שהפכה לתפילת קבלת שבת המונית . הצעדה מתוארת בספר כקידוש שם שמים וארוע רב עוצמה והשפעה. כמה שבתות לאחר מכן, הגעתי למניין קרליבך ביישוב שלי אצל אחד מהשכנים. התפילה נערכת בדרך כלל בבית מסויים ובאותה שבת נערכה בבית שכניי, אשר נידבו את ביתם לצורך העניין רק כדי שמניין קרליבך לא ייפסק. מפאת חוסר מקום עזרת הנשים מוקמה במטבח ועזרת הגברים בסלון שמאחוריו. וכך התפללנו, קבלת שבת של קרליבך, במטבח. אם אני לא טועה, אין משפט שוביניסטי נפוץ יותר מ"נשים למטבח" והנה מצאנו את עצמנו במטבח, בעזרת נשים.אבל התפילה במנגינות של ר' קרליבך, היתה פשוט התעלות. במהלך התפילה נזכרתי בצעדת השבת הלילית של ר' שלמה, בעוצמה שלה, במנגינות שבוודאי שרו שם, בריקודים שרקדו והתפילה במטבח נראתה לי הדבר הכי טבעי שיש. מי היה מאמין.

במשפט אחד: ר' שלמה ידע ללבות כל ניצוץ חבוי. ספר זה מצליח לאסוף ניצוצות ורסיסים כאלו, שגדלו והוארו ופזורים ברחבי עולם ולאגד אותם ואף פונה לקוראים להוספת סיפורים משל עצמם. כי הסיפורים המובאים כאן הם טיפה מן הים. המחברת, יוטא הלברשטאם-מנדלבאום היא נכדתו של הרבי מצאנז, תלמידתו של ר' שלמה קרליבך.הספר ראה אור לראשונה בארה"ב בשנת 1997 ויצא לאור בעברית בתש"ע   

 

 

 
 
 
טוויטר הרבי מקרן הרחוב    כל אחד הוא יהלום     מסע בשביל הלב    אודותינו    צור קשר     תקנון    
עריכת לשון   עיצוב ספרים    עימוד    הפקה    הוצאה לאור 
רשימו בפייסבוק